תלמידים מספרים


שלום !

 לפני בערך שנה הגעתי למקום מוקף בעצים ודשא ופרחים ולולים, וגיליתי שם את הגוף שלי.  אני חשבתי שאני דווקא מכיר די טוב את הגוף שלי, אבל הוא הצליח להפתיע אותי.  כנראה שדי הרבה שנים הוא חיכה בשקט עד שאני סוף סוף אשים אליו לב.

הגוף שלי בעצם תמיד הלך איתי לכל מקום.  הוא תמיד היה איתי.  אבל אני תמיד חשבתי שהוא מין סוג של מנגנון-מכני-מתוחכם שבעיקר אחראי להזיז אותי ממקום למקום, ואולי בעצם – להזיז את הראש שלי ממקום למקום, כי הראש זה המקום הכי חשוב, לא?…  בכל אופן, זה מה שחשבתי (במחשבה שנייה, אולי בעצם זה מה שהראש שלי חשב…).  אבל מהר מאוד אפילו הראש שלי הבין שזה לא המצב, ואז הוא חש סחרחורת קלה, אבל הגוף שלי מיד עזר לו להתייצב חזרה.

וברגע שהראש שלי הבין שזה לא המצב, הוא למעשה חש תחושה משמעותית של הקלה.  הוא לא צריך לטפל בכל לבדו!  מסתבר שהגוף יכול לא רק לקחת אותו לכל מיני מקומות, הגוף יכול גם לעזור לו לחשוב, לקבל החלטות, לפתור בעיות, ועוד הרבה דברים נוספים שלראש בעצם מאוד קשה לעשות אותם לגמרי לבדו.  הראש שלי הבין שהוא לא לבד, והגוף שלי סוף סוף נשם לרווחה… (ואז גם הראש שלי נשם לרווחה).

נשימות זה באמת דבר מאוד חשוב.  כל מיני מורים מלמדים אותנו לנשום לריאות (ולפעמים גם לבטן, אבל יש אנשים שאומרים שזה טיפשי לנשום לבטן כי האוויר צריך להגיע לריאות ורק לריאות).  אז עכשיו, באופן סודי ביותר (במיוחד מול כל מומחי הגוף למיניהם), אני מספר לך שאפשר לנשום לא רק לריאות.  אפשר לנשום לעוד אלף (כן, אלף לפחות!) מקומות בכל הגוף כולו.  ומי שלא מאמין – אז כדאי שהוא ידע שאפילו לתוך המקום שלא מאמין אפשר לנשום !

בכל מקום כזה יש זרע קטן שמחכה לצמוח.  כמו שרק זרעים יודעים, הזרע הזה יכול לחכות הרבה מאוד שנים עד שהוא מקבל קצת תשומת לב.  ואז הוא קצת גדל.  ועוד קצת.  ועוד קצת.  הוא משנה את הצורה שלו, ואת הצבע, ולפעמים אפילו מחליט להגר לאזור אחר לגמרי.  לאט לאט הוא צומח וגדל.  כשמסתכלים עליו נדמה שהוא בכלל לא זז, אבל זה לא נכון.  הוא זז כל הזמן.  בקצב שלו.  הזמן שלו שונה מהזמן שלנו.  יש לו זמן משלו וקצב משלו וצורה משלו ואם רוצים לדעת צריך לחכות בסבלנות.   ורצוי גם לנשום לתוכו.

יש כל מיני סוגים של עצים בתוך הגוף שלי.  יש עצים עם עלים ירוקים ענקיים וגזע רחב ויציב עם פרחים בלתי נראים שנשארים ירוקים כל השנה.  יש עצים שמתנועעים ברוח כמו קנה סוף אבל השורשים שלהם חזקים מאוד.  יש עצים שהעלים שלהם נושרים והופכים לשטיח צהוב ואדום מאיר עיניים.  יש עצים שיש להם פרחים עם ריח מיוחד שכל מי שמריח אותו נעשה קצת שיכור.  יש עצים שצומחים על עצים אחרים.  יש עצים צרים וגבוהים שצומחים לגובה, ויש כאלה ששולחים ענפים לכל הכיוונים.  ויש כאלה חזקים, שמגנים על האחרים. ויש עוד המון סוגים שאני בעצמי עוד לא הספקתי להכיר, אבל מדי פעם אני רואה עוד עץ קטן פתאום צומח ממקום בלתי צפוי, ואז אני ניגש אליו ויושב לידו במרחק שמרגיש נוח גם לו וגם לי ואני מחייך אליו כדי שהוא ירגיש בבית ואני יודע שהוא מצטרף למשפחה הגדולה של העצים שלי וגם הוא יודע את זה – עובדה שהוא צומח !  (כמובן, בקצב שלו)

מי שקורא את המכתב הזה בוודאי חושב לעצמו: איך פתאום אליאור הפך לגנן כל כך מנוסה ומתוחכם?  אז קודם כל, תודה על המחמאה.  יש עץ אחד אצלי שכשהוא שומע מחמאות מיד צומחים לו פרחים אדומים (נדמה לי שעכשיו בדיוק יצא עוד פרח אחד כזה…).  אבל האמת היא שצריך ללמוד להיות גנן.  זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע.  גננות זהו מקצוע כמו כל מקצוע אחר, כמו שכל גנן (וגננת) יודעים טוב מאוד.

אז בוודאי שואל מי שקורא את המכתב הזה – איפה לומדים להיות גנן שכזה?  אז יש לי עץ אחד מיוחד שתמיד יודע את התשובות (גם כשהן לא תמיד נכונות אבל זה לא חשוב) והוא מיד מצמיח ענף חדש כשיש שאלה.  ומי שמסתכל על הענף שצמח בדיוק עכשיו יכול לראות שהוא מצביע לכיוון של מקום המוקף בעצים ודשא ופרחים ולולים (ומי שרוצה להיות בטוח, יכול לדעת שיש שם כבשה שנראית כמו כלב או כלב שנראה כמו כבשה).  ומי שנכנס לשם, מיד מקבל חיבוק, ומבט חם וחיוך, ומיד מרגיש שיש לו מקום, מקום נפלא, עם שתי נשים נפלאות, שלימדו אותי כל מה שצריך לדעת, שאני מאוד אוהב אותן.  וגם להן יש מקום מיוחד בגן שלי.

למדתי מהן לנטוע זרעים מיוחדים ולגדל אותם לאורך זמן.  זרעים של חכמה וחום, של סבלנות ורגישות, של כנות ואומץ, ובכולם – אהבה.  מדי פעם כשאני רואה פרח חדש מופיע על אחד העלים אני נזכר מי לימד אותי לטפח את השתיל הרך שצמח וגדל, ואני מתרגש, והעלים והענפים רוחשים, ואני מרגיש אסיר תודה לשתי הנשים הללו…

אז אם תגיע למקום הזה שם, ותפגוש אותן, תמסור להן בבקשה חיבוק, עם אגל מטל הבוקר שנוצץ כמו דמעה על עלה בעץ הגעגועים שלי, וניצן שהנץ היום עם הזריחה מענף בעץ האהבה שלי.

תודה,

אליאור-דוקטורנט בפסיכולוגיה

© Copyright המרכז הישראלי להתמקדות - בלהה פרולינגר 052-2591245 עצמאות פרלשטיין 052-3944244