מערכת היחסים בין מטפל למטופל


פסיכותירפיה מכוונת התמקדות- המושג הלימה בטיפול -Congruence

המושג הלימה מתחלף לעיתים במושגים כמו אמיתי, אותנטי ובעל שקיפות. רוג´רס השתמש במושג לראשונה ב-1951 כשכתב על התיאוריה של האישיות. ב-1956 השתמש בזה בהקשר להתייחסות של יחסי מטפל מטופל.  בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית וגשטאלט הודגשה המשמעות החשובה של נוכחות בקשר שלה להלימה ואותנטיות. קהן 1991- בספרו "בין קליינט לתרפיסט" (עמוד 99)- מכוון את התרפיסט לשאוף לרצות להיות אמיתי. ככל שמערכת היחסים התרפויטית זכתה להתעניינות נשאלו שאלות בכל התיאוריות לגבי המושגים אמיתיות, אותנטיות ומקוריות של התרפיסט .

ב-1939 הגדיר רוג´רס ארבע איכויות נדרשות לתרפיסט במערכת היחסים מטפל-מטופל
1. אובייקטיביות
2. כבוד למטופל
3. ידע פסיכולוגי
4. הבנה של עצמו- דפוסים, חוזקות וחולשות

ב-1942הוסיף עוד ארבע אספקטים לנושא זה:
1. חום תגובתיות התעניינות אמיתית וקבלתו כאדם
2. רשות לקליינט לומר את כל מה שמרגיש וזה יתקבל בלי שיפוט
3. מערכת יחסים מוגדרת- כמו זמן של שעה
4. חופש מכפייה והתערבות של המטפל.

רק ב-1956 השתמש פעם ראשונה במילה הלימה בקשר לתרפיסט כשהוא מחליף בין המושגים שלמות ואותנטיות:
"הערך העליון בתרפיה הוא שהתרפיסט יהיה אמיתי , שלם ובהלימה במערכת היחסים. חשוב שהתרפיסט יהיה בהלימה בין אישיותו "האמיתית" הפנימית לאיך שהוא מציג את עצמו כלפי חוץ. זה כולל את איך שהוא מציג עצמו במערכת יחסיו עם הקליינט. האפשרות לתרפיה מוצלחת נעלמת כאשר התרפיסט מציג פסאדה חיצונית של התייחסות או רגש שאינם הולמים את הרגש שבפנים".

ב-1957 במסגרת מערכת היחסים של מטפל מטופל הגדיר רוג´רס את המושג הלימה כתחושת החופש של המטפל להיות הוא עצמו במודע כפי שהוא מכיר את עצמו. התרפיסט מוכן להביע ולהיות כל רגש שמופיע בקביעות ושקיים במערכת היחסים…
כאשר התרפיסט לא מרגיש לא אמפתיה ולא אכפתיות הוא חייב לגלות זאת ולהיות מוכן להביע את השבר ברצף ההתנסות, גם אם זה מביע מבוכה או חושפני ביותר.
חשיבות ההלימה הינה יצירת מערכת יחסים ברורה ולא מעורפלת ברמה המילולית והבלתי מילולית. לשם כך על האדם להיות פתוח לחוויה האישית שלו, להיות מודע לכל חוויה והתנסות שהוא חווה, ולהיות מוכן להביע זאת כאשר יש משבר בתחושה כלפי המטופל. (לדוגמה איבוד האמפתיה) .
כאשר יש תקשורת מעורפלת , מילולית או בלתי מילולית מצד התרפיסט זה יוצר חוסר אמון של הקליינט במטפל. קליינט עם חוסר אמון לא ירגיש חופשי לחקור את הנושאים המאיימים עליו או לגעת בחרדה שלו.

יוג´ין ג'נדלין מגדיר אותנטיות בצורה פשוטה: יכולת של המטפל לחוות את המטופל בכאן ועכשיו במקביל למחשבות ולדעות שהוא מביע. אם יש לו חוויה שמקבילה למושגים שהוא מביע במילים ו/או במחשבות אז הוא חווה את הקליינט בצורה אותנטית ואמיתית.
למרות שהמשפט שלמעלה מדבר על תהליך בכיוון אחד (שהתרפיסט יחווה את הקליינט, יש לזכור שלגבי ג´נדלין התנסות/חוויה היא תהליך בינאישי. התנסות וחוויה במפגש של שני משתתפים יושפעו מהחוויה המשותפת של האחד את השני.
ג´נדלין מדבר על תהליך תרפויטי ועל תגובות של תרפיסט. תהליך תרפויטי הוא זה שבו הקליינט נעשה בהדרגה יותר מודע לפערים וחוסר ההלימה בין החוויה / ההתנסות והמושגים האישיים שלו. כתוצאה מאלו הוא יכול להיות יותר בהלימה עם הכל.
בעקרון, הקליינט יכול להתחבר יותר עם המימד של ההתנסות בעלת המשמעות שהיא אינה מילולית ועדיין לא לוגית או מובנת.

פינוי מרחב ויצירת מרחב פנימי נקי יהיה צעד משמעותי לקראת הלימה.

© Copyright המרכז הישראלי להתמקדות - בלהה פרולינגר 052-2591245 עצמאות פרלשטיין 052-3944244