שמונת המאפיינים של תחושה מורגשת
מהותו של תהליך ההתמקדות הוא הסבת תשומת הלב אל תחושות הגוף המורגשות בעלות משמעות. שמונה מאפיינים לתחושות הגוף המורגשות המביאות לריפוי מן הפנים :
"מקור" התחושה
התחושה המורגשת מתפתחת (נוצרת) באזור שבין המודע לתת מודע. לדוגמה: אם מישהו בוכה ניתן להפנות את תשומת ליבו ל"מקום הבכי", למקור בו הדמעות נוצרות. זיהוי המקור המדויק של המקום בו מתפתחת התחושה המורגשת ושהייה שם מביאה עושר גדול של חוכמת הגוף. הרבה יותר ממה שהמילים עצמן יכולות לבטא.
חוסר בהירות
לתחושה המורגשת יש מאפיין של עמימות. בהתחלה היא לא ברורה, לא מוכרת אך היא מיוחדת ואין בה ספקות. לחוות משהו שאינו ברור, זוהי חוויה שונה בתכלית מלחוות רגש. אנחנו יודעים בבירור כשאנחנו מרגישים כעס עצב או שמחה. התחושה המורגשת הנחווית בגבול שבין המוכר לבלתי ידוע אינה ברורה ומעורפלת למדי בתחילת התהליך. במקום זה של חוסר הבהירות המילים אינן זורמות בשטף וקשה לתאר את החוויה. אך אין ספק שיש שם חוויה מיוחדת במינה, בעלת איכות ייחודית. למשל אדם מספר לכם משהו על בעיה. אחרי 20 דקות יתכן שהוא יעצור ויפסיק לספר. התחושה היא שכל מה שהוא יכול היה לומר , נאמר. אך עדיין… הבעיה שהוא נושא בגופו היא גדולה יותר מהמילים שנאמרו… כדי לחוות את ה"יותר" נדרש שקט והבאת נוכחות למקום התחושה. תנאים אלו מזמינים ומאפשרים לתחושה להתגלות ולהבהר מתוך העמימות.
התחושה המורגשת נחוות בגוף
התחושה המורגשת נחוות בגוף, כתחושה פיזית, היא נחוות במרכז הגוף בין הצוואר לשיפולי הבטן התחתונה, במיקום מסוים. זוהי תחושת גוף פנימית מיוחדת, שלא כמו תחושת גוף פיזית חיצונית (כמו שריר תפוס). כדי שתחושה מורגשת תופיע אנו צריכים לאפשר לה לבא ולהזמין אותה. כשאנו חווים את התחושה המורגשת היא נחווית כ"חדשה" ורעננה. לעיתים נמצא אותה סביב או מתחת לתחושה המוכרת כמו פחד, כעס או עצב.
התחושה מורגשת כשלמות
התחושה המורגשת נחוות כשלם (גשטאלט), על אף שהיא מארג של שתי וערב של הרבה פריטים מורכבים. היא המשמעות השלמה והמעורפלת של הדבר בכללותו. התחושה כוללת פרטים רבים ממש כפי שיצירה מוסיקלית מורכבת מתווים רבים. כאשר מדובר בסימפוניה שאתה מכיר היטב כל שדרוש לך זה לשמוע את שמה, כדי לחוש מיד את ההילה שמסביבה. סימפוניה זו, התחושה שלה מגיעה אליך בשלמותה, ללא פרטים. בתוך התהליך נשאל: מהי התחושה המורגשת של הבעיה בכללותה. ננסה לחוש ולחוות את עומקה של התחושה היחידה המקיפה את "כל מה שקשור ליחסים שלי עם…" או "כל מה שקשור לעזיבת המשרה שלי…" חשוב שלא נענה במילים ונאפשר לגוף לחוות את שלמות הבעיה ואת התחושה של כל מה שהיא יוצרת בגוף. לרוב נוכל לחוות אחריה תפנית ורווחה, כאילו שהגוף מודה על היכולת לחוות אותה כשלם. זה משהו שיש לך שם וחווית אותו אך זה לא אתה!
צעדים של שינוי נובעים מהתחושה המורגשת
בחוכמת הגוף הטמונה בתחושה המורגשת יש צעדים של שינוי שצפים ועולים ממנה. צעדים המובילים לכיוון של תהליך ריפוי ורווחה פיזית נפשית. זה אינו מופיע ביחד אלא בא צעד אחר צעד. בדרך כלל נחווה זאת כהפתעה, כמשהו לא צפוי. זו ההפתעה שיכולה לעלות מן הפנים. משהו שעדיין לא ידוע לנו בחשיבה הלוגית, קוגניטיבית. בדרך כלל מצטרפת לכך תחושה של "אהה, או כן, זהו אם כן העניין…" (insight).
כל צעד מקרב את האדם ל- עצמי שלו ל-being
כל עבודה עם תחושה מורגשת בעלת משמעות מבהירה לאדם שהוא גדול יותר מהתחושה עצמה. האדם לומד להכיל בתוכו בו זמנית כמה וכמה אירועים ותחושות במקביל. כמו אני כועס על אדם שאני אוהב. תהליך ההתמקדות מאפשר לאדם לחוש את המכלול הפנימי שלו ולהכיר את עצמו על כל המורכבות שבו. תהליך ההתמקדות ופינוי מרחב פנימי מאפשר לאדם להיות בקשר עם ה-being שלו ולהתחבר לאמת הפנימית ולאנרגיית החיים הטבעית שבו.
הצעדים הם בכוון של צמיחה
מהי תחילתו של תהליך הגדילה מן הפנים? כמובן אם הגדילה הזו נמשכת לאורך זמן, כולנו שמים לב לתוצאה. אך כיצד ניתן להבחין בתחילתו של תהליך גדילה זה, כך שנוכל לתמוך בו או לפחות לא לחסום אותו? מהם הניצנים הראשונים של צמיחה? מה האדם יכול לעשות שאינו דרמטי כל כך, כמו שתואר קודם, ועדיין להוביל לצמיחה מן הפנים? לפני שצמיחה מן הפנים נראית כלפי חוץ, יש תנועות קטנות המניעות את אנרגיית החיים ששואפת לחיות ולהתפתח מן הפנים. תנועות אלו באות כמעט בכל צעד קטן בחיינו. תשומת לב לצעדים קטנים אלו מאפשרת תמיכה לתהליך הצמיחה הפנימי. כשאדם מרגיש עוצמה חזקה של כעס או זעם והוא מוציא את "מבול הרגשות" הזה על שק איגרוף או בצעקות, נוכל לומר שיש שחרור (קטרזיס). האדם לומד שהכעס לא הורס אותו והוא אפילו יכול להרגיש טוב יותר לזמן מה, אך אין זה מבטיח צמיחה וגדילה מן הפנים.
על פי הפילוסופיה שמאחורי ההתמקדות אדם מתפתח כאשר התשוקה שלו לחיות ולעשות דברים נובעת ממקום עמוק בחווית הקיום שלו. חוויה זו מתאפשרת כשהיכולת שלו לעמוד על קרקע יציבה גדלה מן הפנים, והוא יכול להכיר את עצמו וצרכיו מול האחרים וצורכיהם. אז הוא יוכל לחוות את קיומו כאדם אינדיבידואלי מול האחרים כשאנרגיית החיים זורמת בו בדרך חדשה.
הסברים תיאורטיים של כל צעד, ניתן להבין רק רטרואקטיבית
תהליך ההתמקדות מתמקד בצעדים קטנים של שינוי. כל צעד קטן אינו מאפשר ניתוח והבנה תיאורטית. נוכל לראות שינויים משמעותיים רק כשיש הצטברות של מסה של צעדים קטנים של שינוי. רק אחרי שקורה השינוי בפועל, אדם יכול לנתח ולהבין את תהליך הצמיחה שהיה. אדם לא יוכל לשער תהליך זה מראש. מכאן שכל ההסברים התיאורטיים הינם תוצאה של הסבר רטרואקטיבי.
תרגום חופשי לפרק 3 בספר Focusing Oriented Psychotherapy- מאת יוג´ין ג´נדלין