התמקדות ככח מקדם שלום


ה-Pause, הפאוזה  המהפכנית
מאת: מרי הנדריקס, ג´נדלין במפגש הבינלאומי, גרמניה, 2003

תהליך ההתמקדות הוא כוח מקדם שלום; הוא משחרר אנשים ממניפולציה של סמכות (אוטוריטה) חיצונית, מתפקידי משחק חברתיים, מאידיאולוגיות חברתיות ומדיכוי פנימי שנובע מהתקפות של המבקר הפנימי על העצמי. שחרור זה מתבטא ביכולת לעצור, לעשות פאוזה בכל מצב תוך כדי ההתרחשות. העצירה מאפשרת ליצור מרחב שבו תחושה מורגשת יכולה להיווצר לגבי המצב/האירוע.

כשאנחנו יודעים להתמקד אנחנו מסרבים להתייחס אל עצמנו או אל כל אדם אחר כתוצר מוגמר של תרבות, קטגוריה או איזו שהיא קבוצה חברתית. להלן מספר דוגמאות שימחישו את העניין. בשפת ההתמקדות איננו אומרים:  "אני טוב, אתה רע" או "אני אישה ואמא" כאילו שיש בכוחן של הגדרות אילו  להגדיר את האני שלי,  או אין אנו אומרים: "אתה רופא , אני המטופל" כאילו שהאינטראקציה ביננו תשלט רק על ידי משמעות של התפקידים הללו. או "אני נוצרי ואתה מוסלמי" כאילו שהפולחן והדפוסים מגדירים את החיים הרוחניים שלי.
אנחנו יודעים שתמיד יש מארג שלם של מידע עשיר ומפורט,של ה- "יותר" בכל התנסות של אדם באשר הוא אדם.
בסיטואציה של רופא ומטופל, לדוגמא, גם המטופל יכול על ידי שימוש בתחושה מורגשת לשבור מערכת של ציפיות ודעות מושרשות ביחסים.
אדגים כל זאת בסיפור מקרה:
המקרה המסופר הוא על תינוקת שנולדה להורים לאחר הריון ולידה קשים. איש מעבדה הגיע לחדר התינוקות כדי לקחת דגימות דם מהתינוקת. לאחר כמה שעות הופיע שוב איש מעבדה נוסף לקחת דגימות דם נוספות.
האם: מה אתה עומד לעשות?
איש המעבדה: אני עומד לקחת דגימת דם…
האם: עצור, חכה רק רגע,… כבר לקחו לה דגימות דם לפני כמה דקות …
איש המעבדה: אני צריך דגימת דם לצהבת…
האם: חכה, אני צריכה לחשוב על זה… (בשקט, 30 שניות)
אם התוצאה תהיה חיובית, מה הלאה?
איש המעבדה: אז נחכה 12 שעות ונחזור על דגימת הדם
האם: אהה…אהה… (שקטה ומהורהרת) אז למה צריך לעשות את הבדיקה עכשיו,
אם צריך לעשות את זה שוב בעוד 12 שעות?
איש המעבדה: זו דרישת הרופא …
האם: אם זה כך אינני נותנת את הסכמתי לבדיקה עכשיו, נחכה 12 שעות ואז נראה מה הלאה…
איש המעבדה: את לוקחת על עצמך אחריות כבדה…
האם: אני אשוחח עם הרופא ורק אז אתן את הסכמתי לבדיקה נוספת….

חכה רק רגע…(PAUSE)

כשאמרתי לאיש המעבדה עצור, חכה רק רגע.. עשיתי פסק זמן בזמן ההתרחשות, עשיתי pause  כדי לאפשר היווצרות של תחושה מורגשת בגוף לגבי כל המצב המתרחש ביני לבין האיש .
יכולתי להגיב כמו שהיה מצופה ממני ולומר: "כן ד"ר!" תגובה זו אז הייתה נובעת מתוך ההרגל הקבוע של הדפוס המצופה ביחסי מטפל-מטופל.
על ידי הפסקת השגרה/ההרגל, יכולתי ליצור תחושה לגבי כל המצב ולא רק להתנהג מתוך הדפוס המצופה אלא לקחת את ההזדמנות ולחשוב על אופציות נוספות אפשריות במעמד זה, תוך לקיחת הסיכון של פגיעה בבריאות התינוקת.

חשוב לומר:
 "עצרתי, הפסקתי את התקדמות המצב המתרחש כדי שאוכל לחוש את כל המצב בכללותו".

מה המשמעות של זה ? מה איפשר לי זאת? זו אחת מזכויותיי כבן אנוש , לשחרר את עצמי מכל חובה ומצב עד שאוכל לחוות את התחושה הסובייקטיבית שלי לכל זה. זה משהו שאני יודעת/חשה מן הפנים, אבל עדיין איני מסוגלת להביע אותו במילים, משפטים או מחשבות.

כשאדם יכול לעשות פאוזה ולהיכנס פנימה ולומר מה התחושה שלו לגבי הסיטואציה, הוא נעשה פחות פגיע ללחצים חיצוניים ושליטה.

הסיבה שחשוב להבדיל בין רגש לתחושה המורגשת היא שכשתחושה מורגשת נוצרת לגבי כל המצב, יש בתוך התחושה המורגשת  אפשרויות חדשות שהן נסתרות מהמודע, ולא קיימות בתוך שרשרת הרגלי הציפיות שלנו המבוססים על דפוסי תרבות נפוצים. תרבות היא התפתחות גדולה בחיי האדם אך, כשאנשים מתחברים זה לזה בקבוצות, כשכל קבוצה מפתחת לעצמה הרגלים ודפוסים  הם יכולים להביא לאלימות בניסיון להגן עליהם.
בעוד שכשאנו מקשיבים למישהו מתוך התחושה המורגשת, אנו לא מבחינים בהבדלי דת, גזע, מעמד…, אנו חשים את האנושי שבכל אחד, וזה אינו קשור בשום תוכן תרבותי. כשמקשיבים למישהו מתוך המארג הפנימי שלו איננו יכולים לחוש רצון להכאיב לו או להרוג אותו. אנו יכולים לחוש אליו קשר עמוק באשר הוא אדם! קשר זה הוא הבסיס לגישור בקונפליקטים בין קבוצות ועמים.

יש לנו משהו לתרום לשלום בעולם כולו! כוחה של התמקדות !

© Copyright המרכז הישראלי להתמקדות - בלהה פרולינגר 052-2591245 עצמאות פרלשטיין 052-3944244