פחד וחרדה אצל ילדים "השריפה בכרמל"


איך לעזור לילדים להתמודד עם הפחד והחרדה

מאז יום חמישי בשעות הצהריים, הורים וילדים צמודים למקלטי הטלויזיה, מקשיבים לרדיו לדיווחים חוזרים ונשנים, השיגרה וחיי היומיום השתנו. השקט הפך לסערה, כחול השמיים הפך לענן גדול של אש ועשן, אובדן בנפש וברכוש… תחושה של חוסר אונים ואין שליטה.
עשרות אלפי תושבים, הורים וילדים, מאזור הצפון התפנו מבתיהם וחוו במו עיניהם מראות של אש שורפת בתים, עצים, ואוטובוס חרוך. זהו מצב של משבר פיזי ונפשי כאחד.
שמביא את הגוף האנושי למצב של תגובה הישרדותית, הגוררת אחריה מערך שלם של סימפטומים גופניים ומנטליים:
• קושי לנשום , קושי להירדם
• דופק מואץ
• תחושה של בחילה, חוסר תיאבון
• פחד לצאת החוצה, או פחד להישאר לבד בבית…
• חלומות קשים ומפחידים
• ועוד רבים אחרים
כל אלו הם תגובות גוף אוטומטיות שקשורות לתגובות הישרדותיות, אופייניות בכל מצבי משבר. הסימפטומים הללו מסמלים את הקשיים של הגוף האורגני לחזור לשגרה שהופרה ברגע, וגם לבקש עזרה מהסביבה, הגוף לבדו עכשיו מתקשה להתמודד הוא מבקש שנתגייס לעזרתו. הוא זקוק להרגעה ותחושת בטחון. כמו שאנו פונים לרופא כדי שיתן לנו עזרה בזמן מחלה, אנחנו ההורים מהווים מקור תמיכה ראשוני עבור ילדינו גם אם אנחנו ההורים חווים חלק מהסימפטומים הללו. אנו מהווים עבור הילדים "מודל להתמודדות במצבי משבר". עלינו לווסת את הפחדים שלנו כהורים ובקול מרגיע במידת האפשר ניתן לגיטימציה לכל תגובות הגוף של הילדים. תגובות הגוף הללו הן נורמליות לגוף שנמצא במצב לא נורמלי.
בהתמקדות אנו רואים את הגוף כאוצר בלום של כוחות ריפוי טבעיים פנימיים. לגוף יש את היכולת להתמודד עם מצבי משבר פיזיים ונפשיים. זה קורה כל הזמן. לכל גוף יש את פוטנציאל הריפוי הייחודי לעצמו. הגוף אוגר את כל האירועים המשבריים הקשים שהוא חווה בעבר ומחפש הזדמנויות להביא מרפא למקומות בתוכנו שזוכרים אותם, דרך סימפטומים גופניים או רגשיים.
דרך הקשבה ודיאלוג אנו משתפים פעולה עם הגוף החווה, כדי שהוא יוכל להתחבר שוב למאגר הכוחות שמצוי בו. התמקדות מלמדת אותנו להיות עם הסימפטומים שנחווים, במקום להלחם בהם, להכיר בקיומם. להיות בהקשבה ייחודית לכל מה שקורה בלי שיפוטיות וביקורת.
כל ילד מגיב אחרת במצבי מצוקה ומשבר. חלקם יכולים להפוך למופנמים יותר, חלקם יכולים להתנהג באגרסיביות יתר או להפוך לתלותיים יותר בהורים. חלק מהילדים גם מתביישים לספר על הפחד או חוויות המצוקה. הם רוצים להמשיך להיות "גיבורים" בעיני ההורים, החברים והסביבה. מומלץ להורים לזמן הזדמנות לשיחה על הרגשות ועל החוויות. ההורים יכולים לדבר על התחושות שלהם כדי שהילדים יוכלו לספר על שלהם. אין לומר לילד "אין מה לפחוד" "הכל בסדר" "אל תהיה תינוק…" "אתה כבר גדול…" אמירות כאלו אינן מרגיעות. להיפך הן מקבעות את המצב ונתפסות כביקורת. נהפוך הוא, נרצה לומר, "טבעי מאוד לפחד/ לדאוג/ לכעוס על מה שקרה. ספר לי עוד על כל מה שאתה מרגיש עכשיו…חשוב לי לדעת "
טכניקה לסקירה גופנית ו- ZOOM OUT.
מומלץ לחפש יחד עם הילד את המקום הספציפי בגוף שאוגר בתוכו את הליבה של הבעיה או הסימפטום. כמו במצב בו אנו מעקמים את הקרסול ברגל ימין, נלך לעשות צילום בדיוק שם כדי לזהות את הבעיה ולמצוא את הטיפול הראוי לה, כך נאמר לילד בוא נחפש את המקום בגוף שלך ששם מתרכזת הבעיה.
למשל, אם היינו עושים טיול בגוף שלך, והיינו מסתכלים על כל איברי הגוף מה היינו מוצאים למשל באזור הראש, הבטן, החזה…
נשאל את הילד אם זה בסדר בשבילו להיות לרגע עם המקום בגוף שמצאנו שמרגיש עצוב, כועס, פוחד, דואג… ואולי לשים את היד שם בעדינות ובידידות.
ואז נשאל: "אם היה למקום הזה פה , מה זה היה רוצה לספר לנו?" כך נעזור לילד להתחבר עם המקום המיוחד בתוכו שיש לו את התשובות המיוחדות לו.
ניתן דוגמה:
בוא נטייל ביחד באזור הראש,ונמצא אזור שקט ואזור שיש בו הרבה מחשבות? האם יש שם הרבה מחשבות מטרידות? ספר לי על כך…
אם הילד מציין שהוא מרגיש צער/כאב/עצב בלב או בלבול בבטן נשאל כמה שטח זה תופס שם. נציע לו לצייר את התחושה.
נבדוק מה גודל הפחד/הכאב/הצער.
אם זה גדול יותר מגודל דף או מגודל החדר. נשתמש בטכניקת ZOOM OUT.
נזמין את הילד ביחד עם ההורה לדמיין את עצמם יושבים במטוס ומסתכלים מלמעלה על כל החוויה שיש בגוף. נבדוק איך המרחק משפיע על התחושה.
ניקח יחד איתו כמה נשימות מרגיעות.
נאמר משפטי הרגעה לגוף. משפטים כמו: אנחנו עכשיו בטוחים, המצב תחת שליטה, כוחות ההצלה פועלים בשטח ודואגים שהכל יחזור למקומו בשלום, אבא/אמא איתי פה.
ולבסוף נמליץ להורים ולילדים לצמצם את זמן הצפייה בטלוויזיה כדי לא להמשיך לתדלק את תחושת חוסר האונים וחוסר השליטה של הגוף עם כתבות שחוזרות על עצמן. במקום זה מומלץ לנסות לחזור לשיגרת היומיום עד כמה שניתן.
נכתב על ידי בלהה פרולינגר וד"ר עצמאות פרלשטיין – מטפלות בטראומה
לפרטים /שאלות / לפניה לטיפול :052-4680055

© Copyright המרכז הישראלי להתמקדות - בלהה פרולינגר 052-2591245 עצמאות פרלשטיין 052-3944244