חרדה חברתית
חרדה חברתית
רובנו היינו במצבים חברתיים שגרמו לנו להרגיש נבוכים, אבל בכל זאת, אנו ממשיכים להשתתף בסיטואציות חברתיות ולרוב הן אינן מאיימות עלינו.
כאשר פעולות חברתיות, מהוות מבוכה גדולה, מקור למצוקה או איום עד לכדי הימנעות מפעילות חברתית ופגיעה בתפקוד ניתן לומר שנתקפנו בחרדה חברתית. זוהי הפרעת חרדה נפוצה מאוד. הפרעת חרדה חברתית מתחילה בילדות או בגיל ההתבגרות, ברוב המקרים לפני גיל 25. המאפיין המרכזי של חרדה חברתית הוא פחד משמעותי ומתמשך ממצבים חברתיים. האדם הסובל מחרדה חברתית חרד שבמצבים בהם צופים בו אנשים אחרים, הוא יושפל או יובך. הוא דואג ממה שאחרים יחשבו עליו: שהוא חלש, פגיע, משוגע, או טיפש.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית נוטים לא להעריך מספיק את כישוריהם החברתיים. הם מודעים מאוד לסימנים הגופניים של עצבנותם, כגון הסמקה או הזעה, והם סבורים שגם האחרים מבחינים בסימנים אלה. הם גם נוטים להעריך יותר מדי את היכולת החברתית ואת רמת הנינוחות של אנשים אחרים.
בדרך כלל, אדם עם חרדה חברתית יימנע בכל מחיר מהמצב המפחיד. במקרים מסוימים, האדם יכריח את עצמו לעמוד במצב, אבל אז יחווה חרדה עזה וקיצונית.
אדם עם חרדה חברתית עשוי לחשוש מדיבור בפני קהל, שמא יבחינו ברעד בידיו. הוא עשוי לחשוש משיחה עם אחרים שמא ישמע עילג, הוא עלול להימנע מאכילה/ שתייה בפומבי,שמא ילעגו לו. יחד עם זאת אדם החושש מדיבור לפני קהל לא יקבל אבחנה של חרדה חברתית אם הפעילות הזו אינה חלק מהשגרה שלו בעבודה או בלימודים והאדם לא מאוד מוטרד ממנה.
על מנת להיות מאובחן עם חרדה חברתית, הפחד או ההימנעות צריכים להפריע משמעותית לשגרה הרגילה של חיי האדם, לתפקודו בעבודה או בלימודים, לפעילויות או קשרים חברתיים, או שהאדם צריך לחוות מצוקה בולטת של קיום החרדה.
מעגל החרדה החברתית:
לרוב, כאשר סיטואציה חברתית מפחידה מתקרבת, האדם חש חרדת ציפייה, וסימפטומים שונים של חרדה יופיעו זמן רב לפני התרחשות האירוע החברתי. חרדה כזו מעוררת מחשבות מפחידות הנמשכות ומתגברות עד לסיטואציה החברתית עצמה. מחשבות כאלה מקשות על האדם לתפקד בזמן הסיטואציה החברתית, וכך מגבירות את המבוכה שלו ומחריפות את החרדה.
התמקדות וטיפול בחרדה חברתית
אחת לחודשיים, מושיק נדרש להרצות ולדווח על התקדמות הפרוייקט עליו הוא עובד עם אנשי צוות אחדים. לפני כל הרצאה מושיק חווה חרדה גדולה מהמעמד. הוא מרגיש דפיקות לב חזקות, סומק בפנים, זעה קרה ותחושת מחנק כמו גולה בגרון. במסגרת הטיפול בהתמקדות הוא למד לא להלחם בתחושות אלו, למד להתייחס אל כל התופעות הגופניות הללו כשדרים מן הגוף המאותתים לו שמשהו יצא מאיזון. תוך כדי תהליך התמקדות צפה ועלתה לו תמונה שלו מימי התיכון שהיה צריך להרצות לפני הכתה וחבריו לכתה היו עסוקים בצחוקים ולעג.
מושיק הבין שהגולה בגרון היא תזכורת לחוויה מהעבר והשדר מהגוף הוא ניסיון להגן עליו מפני חוויה של כשלון.
התמקדות מלמדת לא להיבהל מהחרדה. לא להיזדהות עם תחושת הגוף ולמצוא את המרחק הנכון ממנה.
התמקדות מלמדת אותנו להיות בנוכחות מקבלת ולא שיפוטית לכל התחושות שאנו חווים בגוף. היכולת לקבל את תחושת החרדה כתופעה של הגוף, לא להלחם בה, אלא להקשיב לה ולהבין את המשמעויות המסתתרות בה. כשנמצאת המשמעות המסתתרת בתחושות הגוף, נוצרת רווחה פיזית רגשית והסממנים הגופניים יורדים בעוצמתם.